בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' עוויס ואח'

החלטה

1.התובע מחזיק בשטר ע"ס 300,000 ₪ שנמשך לפקודת מר שראבי דניאל (להלן – הנפרע) אשר ניהל אצלו חשבון.

השיק הנ"ל נמשך מחשבונה של הנתבעת מס' 1 בבנק לאומי ונחזה כחתום על ידי הנתבעת מס' 2.

השיק הנ"ל חולל בהעדר כיסוי מספיק בחשבון.

2.הנתבעות הגישו התנגדות לביצוע השטר וכל אחת נתנה תצהיר מטעמה בתמיכה לבקשה.

הנתבעת מס' 1 הינה אישה כבת 80, אשר סובלת מבעיות רפואיות שכתוצאה מהן היא מתנהלת באמצעות כיסא גלגלים ומרותקת לביתה.

הנתבעת מס' 2 היא בתה והיא זו אשר פועלת בחשבון בתור מורשה מטעם אמה.

לטענת הנתבעת מס' 1, החתימה על השטר אינה חתימתה של הבת, הנתבעת מס' 2.

הנתבעת מס' 2 טוענת כי החתימה על השטר, הנחזית להיות חתימתה, הינה מזויפת וכי מעולם לא היה לה ו/או לאמה הנתבעת מס' 1 וכל קשר לנפרע ואין הן מכירות אותו.

עוד מוסיפה הנתבעת מס' 2 וטוענת כי היא הינה עקרת בית רווקה, הגרה עם אמה, ואין זה סביר כי לאור מצבן הכלכלי הן משכו שיק בסכום הנקוב בו.

הנתבעת מס' 2 העידה כי היא ואמה מתקיימות מקצבאות המוסד לביטוח לאומי.

כמו כן, העידה כי היא אינה יודעת לקרוא עברית.

3.הנתבעת מס' 1 לא התייצבה לדיון על מנת להיחקר על תצהירה, וזאת לדברי ב"כ עקב מצבה הרפואי והיותה מרותקת לביתה.

ב"כ התובע ביקש לדחות את הבקשה וליתן כנגדה פסק דין בהיעדר התייצבות.

לדעתי, אין מקום להיעתר לבקשה. הנתבעת מס' 1 ובתה, הנתבעת מס' 2, הביאו במסגרת תצהירן הגנה טובה כנגד התביעה והיא כי החתימה על השטר מזויפת. גרסה זו לא נסתרה במהלך חקירתה של הנתבעת מס' 2 והיא אף מופיעה בתצהירה של הנתבעת מס' 1.

לאור העובדה כי שתי הנתבעות מבססות את הגנתן על היות החתימה על השטר כמזויפת, אין להחמיר, בשלב זה, עם הנתבעת מס' 1 ולדחות את בקשתה.

בנוסף, מאחר והמדובר בשטר, הרי שהנטל להוכיח כי החתימה המתנוססת עליו הינה חתימת המושך הוא דווקא על התובע ולא על הנתבעות.

4.כאמור, גירסת הנתבעות הינה הגנה ראויה בפני התביעה וככל שלא ייקבע אחרת, הרי שהתביעה השטרית תידחה.

5.לאור כל האמור לעיל, ההתנגדות לביצוע שטר מתקבלת.

הוצאות ההליך יהיו בהתאם לתוצאות בהליך העיקרי.